יחד, מעבר למליםהעצמת נשים וקידום השלום

הגישה שלנו - מרכיבי שיטת 'יחד, מעבר למילים'

''אין חוויה שיש לאיש/ה שאיני יכול לחלוק איתם, אין פחד שאיני יכול להבין, אין סבל שלא איכפת לי ממנו מכיוון שגם אני בן אדם... גם אני פגיע. ולכן אני מתאים...לא חשוב מה הסיפור שלהם , הם כבר לא צריכים להישאר איתו לבד ...וזה מה שיאפשר את תחילת הריפוי...''

 

----ד''ר קרל רוג'רס מתוך ''חוכמה משולחן המטבח'' מאת רחל נעמי רמן.

השיטה כוללת שותפויות הקשבה (עבודה רגשית עמוקה), תרפיה בריקוד ותנועה, מגע הוליסטי, משחקים לא תחרותיים ומעגלי הקשבה. הטכניקות השונות יוצרות תהליך עוצמתי התומך במסע האישי של כל אחת ואחד ושל כולם ביחד לחיות בשלום ובצדק חיים משמעותיים מלאי שמחה ואהבה.

 

המפגשים לרוב כוללים את החלקים הבאים:

א. מעגל הפתיחה הפועל באופן כללי עפ''י כללי מעגל ההקשבה.

כוונות המעגל:

1. לדבר מהלב

2. להקשיב מהלב

3. לדבר באופן ספונטאני

4. לא לשפוט את עצמנו או אחרים

5. לדבר כאשר אנו מחזיקים חיפץ דיבור

6. להתחשב בזמן הנתון

במסגרת מעגל הפתיחה כל אחת מהנשים או הגברים משתפים את האחרים במשהו ''חדש וטוב'' שקרה להם באותו השבוע.

מטרות מעגל הפתיחה:

- דרך הטקס של ההתכנסות למעגל המשתתפות מתחילות להירגע מהמרוץ היומיומי של החיים, מתחברות לעצמן, לקבוצה, לנשים ולכל מי שישבו במעגלים בעבר.

- בזמן מעגל הפתיחה המנחות יכולות לחוש את הקבוצה ומה שעובר עליה כקבוצה וכבודדות באותו יום כדי להתאים את תכנית המפגש לצרכי הקבוצה.

- דרך שיתוף ב ''חדש וטוב'' בחיינו אנו לומדים למקד את תשומת הלב שלנו בדברים הטובים שקורים לנו במשך היום ולהכיר בעובדה שדברים אלו קיימים לצד הדברים הקשים. ככל שממקדים יותר תשומת לב בדברים הטובים, ומתחילים לחפש אותם ביומיום כדי לדווח לקבוצה, מן הסתם כמותם גדלה. בנוסף, מכיוון שחלק מהמפגש עוסק בכאב ובקושי שאנו חווינו בעבר וחווים כיום בהווה, ''חדש וטוב'' משמש כאיזון ותזכורת לנקודות האור בחיינו.


ב. תנועה, ריקוד ומשחקים

בחלק זה אנו מעודדות את המשתתפות לעשות הכרות מחודשת עם גופן וההנאה שבתנועה. הן חוות דרכים חדשות לנוע בחלל. החוויה מעודדת אותן לחזור הביתה לתוך הגוף שלהן ולרגשות האצורים בתוך הגוף. במשך הזמן הן משחררות (דרך צחוק ולעיתים גם בכי) את תחושות המבוכה וחוסר נוחות הנובעות מלהיות חשופות מול הקבוצה ומתחילות להרגיש יותר ויותר נוח להיות עצמן בתוך הקבוצה.

אנו משתמשות בעבודה דרך הגוף מכמה סיבות. ראשית אנו מאמינות שתהליך מציאת השלום הפנימי צריך להתרחש בכל החלקים המהווים את העצמי, והגוף הוא אחד מהם, הצופן בתוכו את היתר. שנית במשך השנים כדי לשמור על עצמנו, כל אחד מאיתנו פיתח חומות והגנות. כאשר אנחנו מדברות אנו יכולות לומר את מה שאנו חושבות או מה שאנו חושבות שרוצים שנאמר או מה שאנו לא חושבות כלל.

הגוף הרבה יותר חשוף, קשה יותר להסתיר מה באמת עובר עלינו ולכן הדרך פנימה לדברים המהותיים הרבה יותר מהירה.לדוגמא: אם שואלים מישהי אם היא כועסת היא יכולה להסתיר את הכעס במילים אך אם מבקשים ממנה למשוך מידיו של אדם אחר חתיכת בד גומי ולצעוק ''זה שלי'' תוך כדי משחק, נחשפות עוצמות של תחושות ורגשות שהיא כלל לא מודעת אליהן ביומיום.

חלקנו איבד קשר עם רגשותינו בגלל שהם כה חזקים ובמשך שנים רבות לא היה לנו מקום שבו יכולנו להוציא אותם באווירה אוהדת ובטוחה. לא היה מישהו שבאמת הקשיב ואמר או אמרה '' תבכי,תרעדי, תצעקי --- תשתחררי מהכאב. אני פה איתך''. במקום זה התעלמו, כעסו עלינו ולעיתים אף הענישו אותנו כאשר ביטאנו רגשות חזקים. המשפטים ''תפסיקי לילל את כבר ילדה גדולה'', ''מה אתה פוחד, תהיה גבר'' או במקרים הגרועים ''אם לא תפסיקי לילל אתן לך סיבה אמיתית לבכות'' חזרו על עצמם בוריאציות שונות.

עם השנים, כדי לתפקד, למדנו להתנתק , לחיות בעיקר מהראש ולהתעלם ממה שהגוף אומר לנו. אך הרגשות הכואבים אינם נעלמים. הם עדיין שם מאוחסנים עמוק בתוך גופנו ולעיתים אף גורמים לנו סבל נפשי ופיזי רב מאוד. אנו מצליחות לתפקד אך גופנו וישותנו כולה סובלת. כאשר מעודדים אותנו להשתמש בחלקים שונים של הגוף בדרכים שכבר מזמן לא השתמשנו, הרגשות האצורים בפנים עולים לפני השטח וניתן לטפל בהם.


ג. שותפויות הקשבה

בחלק הזה אנו מלמדות את שותפויות ההקשבה הלכה למעשה. הרגשות שעלו על פני השטח בזמן העבודה בתנועה יכולים כעת לבוא לידי ביטוי דרך מילים, דמעות, צחוק ואפילו רעד מתוך פחד. התיאוריה כוללת את: אומנות ההקשבה, פגיעות שחווינו כצעירים וכיצד הן ממשיכות להשפיע עלינו, הדרכים הטבעיות של הגוף להירפא מפגיעות וכיצד אנו יכולים ללמוד להשתמש בהן שוב כדי לעזור אחת לשנייה להשתחרר מרגשות של בושה, אשמה, כעס, זעם, יגון ופחד.

בנוסף אנו לומדות על דיכוי נשים והצד הנשי של כל אחת מאיתנו, על איך אנו יכולות לתמוך ולהעצים אחת את השנייה במסע שלנו לשחרור והקשר בין שחרור נשים לדו-קיום אמיתי ושלום.

לאחר שנוצר קשר עמוק בין המשתתפות המבוסס על המשותף ביניהם כנשים אמהות, בעלות מקצוע ועוד- אנו מתחילות לחקור את הקושי בלהיות אישה ערביה ויהודיה בישראל ולבדוק את שורשי הגזענות וכיצד היא מתפתחת. כחלק מתהליך זה אנו מלמדים את המשתתפות כיצד הן יכולות לעזור לעצמן, לילדיהן ולילדים שאיתן הן עובדות להשתחרר מהכאב והפחד הגורמים לדעות קדומות.


ד. מגע הוליסטי

לקראת סיום המפגש המשתתפות לומדות הקשבה לא מילולית על ידי מגע. בשלב ראשון הן מתבקשות להיות קשובות לעצמן. לבדוק מה קורה בגופן, אם הן יושבות בנוח, אם משהו לוחץ. הן מניחות יד על עצמן ונושמות. כאשר הן קשובות לגוף שלהן הן יכולות גם להקשיב לגוף של השותפה ולראות איך ואיפה יהיה הכי נכון לגעת בה באותו רגע ומה צריכה להיות עוצמת המגע.

מעבר לסיפוק הצורך הבסיסי במגע וקרבה אנושית, עבודה זו עוזרת למשתתפות להיות יותר קשובות לעצמן ואחת לשנייה. קבלת העבודה במגע מגבירה את הפתיחות והגמישות הן בגופנו והן במחשבותינו.


ה. מעגל סיום

לסיום אנו מתכנסות שוב במעגל כדי לסגור את המפגש. במעגל הסיום כל אחת מהמשתתפות מספרת איך היא מרגישה ומה היא לוקחת איתה מהמפגש הנוכחי שיכול לשמש אותה בעבודה או בבית או משהו מיוחד שהיא למדה על עצמה או על אחת הנשים האחרות במסגרת המפגש.

* Listening partnerships is a term coined by Patty Wipfler to describe this type of work. www.handinhandparenting.org

This work was first originated by Harvey Jenkins who called it Re-Evaluation Co-Counseling: www.rc.org

 

Our Method include three components

Moving towards empowerment